בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ל״ה

מהדורה: מסכת גלוי וכסוי בלשון עם פירוש עלי באר מאת עלי אלון ויריב בן אהרון. המדרשה אורנים, 2001

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ל״ד פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ב »
מקור: גילוי וכיסוי בלשון ל״ה
מפרשים:
1 "אני" ביאליק – אגרות, כרך א' עמ' טו־טז ראיתי אור! הקרן ילך הלך ואור, הלוך והֵאָרך! אך הה! הנה אנכי הֻכֵּיתי בסנוורים, קרן האור רומח וכידון לעיני, ידְקָרֵן כמדקרות חרב, יִנְקֵרֵן כמחט בבשר החי, ואנכי הה! מה אֻמלל אנכי?!… אחריו וקול דממה דקה יבקיע שמה לתחתיות ארץ, לבטן שאול, קול כחולה השח אמרתו, וכאוב מארץ יתן קולו, הוא הד הבת־קול היוצא מהר חורב ואומר: "שובה בן שובב! חזור לאחוריך אֻמלל! השכילה לאחריתך טובע בבוץ! התנער מחלאתך!" הדברים האלה נאמרו בשפה רפה… בקול נמוך נדברו… אך עמוק עמוק נכנסו אל הלב, עמוק עמוק נחתו בקרבי… --- כי רדפתי אחרי האמת בעוד שדברי סותרים זה את זה, יש אשר התעוררה בי השאלה: "מה אני?" חפשתי פתרונים לשאלה הזאת, הנוקבת ויורדת עד תהום מהותי ואנושיותי, ואחר אשר בדי עמל יגעתי להעביר על פני כל פעולותי שעשיתי ושעמלתי בהם ונוכחתי לדעת, כי להבל כליתי כחי, אחרי אשר יגעתי למצוא חשבון אחת אל אחת, לדעת את ה"יוצא מהם" ואת ה"סך הכל", ויצא לי אפס ותהו.
« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ל״ד פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ב »